אז מאיפה בעצם הכל התחיל?
חברת הנגב והערבה פנו אליי כשהחליטו לקחת שטח שעליו ישבה עשרות שנים חברה וותיקה שפשטה רגל בקורונה.
המשרדים יושבים בלב קיבוץ חצור ומחולקים למבנה מרכזי ומבנים קטנים נוספים. מראה של בסיס צבאי מיושן אבל גם נטוש.
הכל מפורק ושבור, דפים על הרצפה והרבה הרס.
הכל צריך היה לבנות מחדש.
חשפנו את המעטפת לגמרי, את חלקה פירקנו בגלל רקבון של המבנים היבילים ואת חלקה שיפצנו.
בנינו מבנים חדשים שחיברנו בין חלקי המבנים הקיימים ושיפצנו מחדש את כל חוץ המבנים למראה אחיד.
בפנים זה היה הכל מחדש.
משלב המעטפת, קירות, חלונות, תקרה, מיזוג, תשתיות, מערכות, חשמל, אזעקות.
והכל - הכל תחת פיקוח ותקנים של מבנה מוסדי ציבורי שמחובר למרלו"ג, יועצים שונים, חתימות, אישורים.
הרבה ויכוחים, הרבה שיח מקצועי ולפעמים גם כזה שהיה צריך להראות כוח ובטחון, לעמוד מול סוללה של יועצים בכירים, ולא להתקפל.
להצליח למצוא את מה שישרת את כולם הכי טוב.
למדתי המון בפרויקט הזה. שהפחד רק מניע ולא משתק.
שלפעמים תוך כדי תנועה לומדים המון.
ושצריך רק להאמין שהכל יכול לקרות.